עיריית תל אביב-יפו מקיימת תהליכי שיתוף ציבור רבים. לצערנו, חלק גדול מהם מתקיימים מהשפה לחוץ בלבד ומסתיימים לרוב בפיצוץ מול התושבים המתוסכלים מתהליך לא כן ולא משתף.
לרוב התושבים מגלים שכל "שיתוף" הציבור משמעותו שמבקשים מהם לבחור בין "חלופות" שעוצבו מראש בלי להתחשב בדעת התושבים או בצרכים המקומיים. ובנוסף לכך, לדעתם יש רק משקל "מייעץ" ולא חלק ממשי בקביעת הנעשה בשטח.
דוגמה בולטת לתהליך שיתוף ציבור שכזה הוא זה שנעשה במקרה של תוכנית המתאר.
יחד עם זאת, לאחרונה איפשר לחץ מתמשך של עיר לכולנו להביא לשיפורים נקודתיים בתהליכי שיתוף הציבור. עיר לכולנו תמשיך ללחוץ למען תהליכי שיתוף ציבור טובים ומתקדמים - לא רק במקרים ספציפיים אלא כתפיסה עירונית עמוקה ומושרשת.
אנו מזמינים את התושבות והתושבים להגיע לתהליכי שיתוף הציבור שהעירייה מקיימת. גם במקרים בהם אלו תהליכים לא מספקים, המהווים מראית עין בלבד - נוכחות של תושבים ותושבות המודעים לדרך בה שיתוף ציבור אמיתי אמור להתבצע תמשוך את התהליכים לכיוון של שיתוף ציבור אמיתי.
פארק קריית ספר הוא מאבק תושבים הנמשך כ-15 שנה ומטרתו הקמת פארק בשטח הפתוח היחיד שנותר בלב העיר, אשר נמצא כעת בבעלות מנהל מקרקעי ישראל. בשנתיים האחרונות צבר המאבק (או " מַאֲהָב", בפי התושבים) תאוצה מחודשת, שבמסגרתה קיים עד היום מעל 100 פיקניקים.
לאחר סירובים, מסמוסים ודחיות של שנים החלה העירייה בתהליך של שיתוף ציבור בנוגע לעתיד השטח. תהליך שיתוף הציבור החל בסבב פגישות עם קבוצות תושבים (ועד הפעולה,בעלי כלבים, שומרי מצוות, קשישים, תושבים הגרים ברחובות הגובלים בשטח) שהוקדשו קודם כל להקשבה לרצונות ולצרכים של התושבים.
אחרי הסבב הראשוני, בחרה כל קבוצה נציגים, שיהוו את קבוצת התושבים שתמשיך להיות שותפה להליך התכנון. התהליך ייערך בסדרה של מפגשים קבועים בהם תוצג הפרוגרמה הראשונית, ובשיתוף עם המתכננים, עד להגעה לתכנית מוסכמת. הליך זה אמור לקחת כארבעה חודשים, שבסופן תוצג לתושבים התכנית המוסכמת באופן פומבי.
יחד עם זאת - תהליך שיתוף הציבור עדיין מתקיים במקביל לעבודה של העירייה ופגישות עם בעלי עניין שאינן שקופות לתושבים, לחברי המועצה ולוועד הפעולה.
רחל גלעד-וולנר: "אנו מקוות שהמודל של קריית ספר אכן יתברר כמקרה של שיתוף ציבור מעמיק וכן. אנו מחכות לראות את תוצאותיו בשטח. כמו כן אנו מקוות ששיתוף הציבור יימשך גם באשר להפעלה השוטפת של הפארק, כאשר יקום."
צמד הבתים ברח' מזא"ה 7-9 היה מטלה ציבורית במסגרת פרויקט "רובע לב העיר". מטלה ציבורית היא משימה שהעירייה מטילה על יזם לטובת הציבור, בדרך כלל בתמורה להקלות בתוכנית בנין. שיפוץ ושימור בית התאומים ברח' מזא"ה 7-9 הסתיים כבר לפני יותר משבע שנים, אבל הבניין עדיין לא הועמד לטובת הציבור. למעשה, חלק אחד ממנו הושכר ליזמים פרטיים.
בעקבות לחץ מתמשך של רחל גלעד-וולנר החל תהליך שיתוף ציבור שמטרתו לקבוע את השימושים במבנה במאזה 7.
מפגש שיתוף ציבור ראשות התקיים ב-14.7 בהשתתפות כשלושים תושבים. (האירוע בפייסבוק: http://www.facebook.com/event.php?eid=138364702858709).
מעונין/ת להציע שימושים או להעלות צרכים קהילתיים לבניין במזא"ה 7? ניתן לפנות לרחל במייל gilad-wallner_r@mail.tel-aviv.gov.il או בטלפון 035218133.
אנו נעדכן ונזמין למפגש הבא ברגע שייקבע - חכו לעדכונים!
הפרויקט הוא מגדל מגורים ברח' הירקון 19בן 28 קומות, המיועד בעיקרו לתושבי חוץ. מכיוון שהמגדל הוקם על קרקע ציבורית של העירייה דרשה העירייה מהיזם להקצות חלל בן 350 מ' לטובת הציבור.
בניית הפרויקט קרובה לסיומה אך העירייה לא קבעה את השימושים הציבוריים שייעשו בחלל או התחילה תהליך בנושא.
בעקבות לחץ של רחל גלעד-וולנר נערך בפרויקט סיור של גורמים עירוניים ונציגות תושבים להכרת הנושא לקראת שיתוף ציבור.
מעוניינות להציע שימושים או להעלות צרכים קהילתיים לחלל הציבורי בפרויקט? ניתן לפנות לרחל במייל gilad-wallner_r@mail.tel-aviv.gov.il או בטלפון 035218133.
אנו נעדכן ונזמין למפגש הבא ברגע שייקבע - חכו לעדכונים!
חזרה לדף הבית | כללי שימוש באתר | כניסה לחברי האתר / הצטרפות אתר "עיר לכולנו" נבנה באמצעות דרופל - מערכת קוד פתוח לניהול תוכן
כל הכבוד לרחל גלעד וולנר
על מאמציה בתחום שיתוף הציבור.
מי מאמין לרוחיק?
חצי מהכתבה מנחסת את הישגי העירייה לעיר לכולנו,
חצי מהדברים צריך חולדאי לקבל